דוקאן יצחק נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לרכב בתאונת דרכים.

לטענת התובעת, ביום 29/12/2009 כאשר היא נסעה ברח' אחד העם, רכב של נתבע 2 (להלן: "הנתבע"), שחנה בצד הכביש, נפתחה דלתו הקדמית ופגעה ברכבה בכנף הימנית קדמית.

הנתבע מאשר כי הוא החנה את רכבו בצד הכביש. לטענתו, הוא פתח את דלת רכבו באופן חלקי, כאשר המתין לבתו שהייתה אמורה לגשת לרכב. לטענתו, התובעת היא שנצמדה לרכבו ופגעה בדלת.

הנתבעת 1 הינה חברה לביטוח אשר ביטחה את רכבו של הנתבע בזמנים הרלבנטיים לתאונה.

לאחר שעיינתי במכלול החומר שהוגש בתיק ושמעתי את הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי גרסתה של התובעת מסתברת יותר מגרסתו של הנתבע.

ראשית – עדותה של התובעת הייתה מפורטת, עקבית ועשתה עלי רושם מהימן ומשכנע. שנית – עיון בתמונות שהוגשו על ידי הצדדים מעלה כי הפגיעה ברכבה של התובעת הייתה בכנף הימנית קדמית. אילו התאונה הייתה מתרחשת כפי שנטען ע"י הנתבע, הרי שהפגיעה ברכבה של התובעת הייתה בחזית הרכב ולא בצידו.

זאת ועוד, לדעתי, גם לפי גרסתו של הנתבע, הוא נושא באחריות לאירוע התאונה, שכן לנתבע אסור היה להשאיר את דלת רכבו פתוחה כשהוא עומד בצד הכביש.

בהתאם לתקנה 80(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961:

"לא יפתח אדם את דלתו של רכב, אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך".

נמצא, שהנתבע אחראי הן בעוולת רשלנות והן בעוולת הפרת חובה חקוקה.

אשר לשיעור הנזקים וההפסדים:  התובעת צירפה חוות דעת שמאי שלפיה עלות תיקון הרכב 7,957 ₪; שכר טרחת השמאי 680 ₪. כמו כן, צורפה חשבונית מהמוסך שבו בוצע התיקון בסכום השמאות.

התובעת אף תבעה לפצות אותה בגין עוגמת נפש ובזבוז זמן בסך של 2,000 ₪. בנסיבות העניין, אני מאשר פיצוי בגין אובדן זמן והוצאות אחרות בסך 1,000 ₪.

לנוכח כל האמור, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 9,637 ₪.

בקשה לרשות ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש בבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום.

ניתן היום, כ' אלול תש"ע, 30 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.